הייחודיות בטיפול מתבטא ביחס האישי, החם תוך התמקדות בקשיים הספציפיים שאיתם המטופל מתמודד בין אם הם קשיים רגשיים ובין אם הם קשיים מעשיים ליישום התהליך (אורח חיים עמוס, שהיה מרובה בחו"ל, מסגרת צבאית המחייבת לאוכל מסויים..).  ולכן, אני מאמינה שהטיפול חייב להיות מלווה בזמינות שלי כמטפלת (בין אם מדובר על מענה טלפוני, מיילים וכו') על מנת לעזור למטופל להתגבר בו בזמן שהוא חווה את הקושי או הבלבול.

הקושי להשתחרר מהרגלים המזיקים לנו, אשר מלווים אותנו שנים הוא קושי מובן וטבעי. ולכן התהליך הוא תהליך של למידה, היכרות טובה יותר עם עצמי ועם היכולות שלי והתמודדות יומיומית מול הפיתוי לחזור לאותם הרגלים. כל ההתחלות קשות! אך לאט לאט, תוך קבלת חיזוקים והנחיות להתמודדות אפשר לנצח את ההרגלים הישנים ולצאת לדרך חדשה של אורח חיים בריא יותר, תוך תחושה של חיוניות והנאה.

אוכל הוא דבר בסיסי קיומי והוא משחק המון תפקידים רגשיים: הוא מפחית כאב, מפחית לחצים, עצבות, דיכאונות, הוא משמש לנו חברה כשאנחנו לבד. בקיצור אנחנו נותנים לו יותר מידי קרדיט כשבפועל כשאנחנו תולים בו את כל הציפיות הוא מאכזב אותנו מאחר ואין בכוחות לפתור בעיות אמיתיות. ולכן אני מאמינה, שעלינו ללמוד לזהות את המצבים הללו, אליהם אנו נקלעים. ברגע שנבין את המניעים לאוכל נצליח להתנתק מההתניה בין הרגש לאוכל, או במילים אחרות – אכילה רגשית.

אנחנו צריכים לעשות שינוי מחשבתי בכל הקרדיט שאנחנו נותנים לו ולתת קצת קרדיט לפעילויות אחרות בחיים שיכולות להיות מפיגות כאב לא פחות – כמו הליכה להצגה טובה, הליכה לחברה, שיחה בטלפון, לעשות משהו כיפי עם הילדים – אפילו לצעדה ולמעשה כל דבר שמסב לי הנאה והוא לא אוכל ואנחנו נגלה שיש הרבה דברים כאלו אם רק נשים לשנייה את האוכל בצד. אנחנו יותר מידי עובדים לפי הרגש, עפ"י אינסטינקטים: רע לי - האוכל יעשה לי טוב. אנחנו לא בעלי חיים. בעלי חיים עובדים לפי אינסטינקטים. בני אדם ניחנו ביכולת למחשבה ובחירה.

ההצלחה שלך היא ההצלחה שלי – יחד, עם רצון ויכולות של שני הצדדים – נגיע למטרה!